מלחמות היהודים – גירסת המחזמר

"אתה לא סתם חופר אתה קודח: 30000 מילה שפכת השנה על סכנין ואף לא פעם אחת שאלת את עצמך אם זה מעניין מישהו. עדיף לראות עובש גדל בהילוך איטי."

- טוקבקיסט בוואלה, בתגובה לטור מ-24.5

בפעם הראשונה שקראתי את הטוקבק הזה, נפגעתי קלות. אחר כך, כמענה לעלבון הגובר, התעורר בי דחף ילדותי לחשב את מספר המלים שכתבתי השנה – הרי "שפכתי" הרבה יותר מ-30,000! אבל אז נרגעתי, ואפילו התחלתי להעריך את העובדה שהטוקבקיסט הצליח לסגור מעגל: פעם נכתב על סבא שלי בספר שהוא יכול לראות את הדשא גדל, והנה אני ממשיך את דרכו, בדרך כלשהי, בערך. לבסוף, מספר ימים לאחר מכן, נתקלתי בסיפור מעניין ונזכרתי שוב בטוקבק, וחשבתי – אני יכול להישאר כאן שנה שלמה נוספת ועדיין לא להתעייף מכתיבת פוסט שבועי. 

אבל לאחרונה, במהלך מעבר על פני הטוקבקים שהצטברו בתגובה לפוסט הקודם, הבנתי: סכנין היא באמת לא סיפור כזה מעניין. הסיפור המעניין הוא אנחנו. אנחנו והתגובות שלנו לקבוצה הערבית היחידה בליגת העל, או, ליתר תקינות (אם להיצמד להמלצות האקדמיה ללשון העברית) – התגוביות שלנו. כלומר: אנחנו והטוקבקים שלנו.

***

מלחמות האוהדים – מחזה בשני חלקים:

(הקדמת העורך: מדובר בסיפור אהבה טראגי המתרחש בימי בית שני, בסמוך מאוד לחורבן בית המקדש. מחבר הטקסט אינו ידוע, אך יש המעריכים כי מדובר בנספח אבוד שהוסיף יוספוס פלביוס ל"מלחמות היהודים", אולי כעין הצעה היתולית להצגה שמעלה יוספוס בפני הקיסר הרומאי. ישנו זרם קיצוני של חוקרים המשערים שיוספוס מאס בעיסוקו כהיסטוריון ורצה להחליף מקצוע, אולם מרבית החוקרים קושרים את הטקסט עם פלביוס בשל אופיו התכני, בעיקר העיסוק במתח הבין-כיתתי, שנאת חינם וכיו"ב. מאידך גיסא, חוקרים רבים שוללים את התיאוריה הזאת על סמך המאפיינים הסגנוניים של המחזה, שהינו בליל מוטיבים נעדרי אחידות, גיבוב לא מסודר של מרכיבים הלקוחים ממסורות דרמטיות שונות. מנגד, מבקרים אחרים משבחים את האקלקטיות שלו. באחרונה העלו מספר חוקרים חשדות באשר למהימנות הטקסט, על רקע אלמנטים אנכרוניסטיים שונים שהוא מכיל.

עבור בלשנים ערכו של הטקסט לא יסולא בפז: בניגוד לכל מה שידוע על הלשון העברית בימי בית שני, מסתבר שכמו האנגלית הבינונית גם העברית בימי בית שני היתה נתונה בתהליך אלים של סטנדרטיזציה בתחומי האיות והפיסוק, שלא לדבר על הדקדוק והתחביר. נעשו שינויים קלים שבקלים מטעמי עריכה, אבל מלבדם נשמר הטקסט המקורי כמות שהוא, כפי שהופיע במקור, פנינה לשונית של ממש! הערות העורך מובאות בין סוגריים מרובעים). 

מערכה 1 – סיפור הטריבונות
תמונה 1 –
"הרחוב הספורטיבי", זרוע גלילי נייר טואלט ושיירי גרעינים. טדי חושף במונולוג קורע לב איך התאהב בבית"ר, נטש אותה לאנחות וכעת נשבה בקסמה של סכנין. [המונולוג הרגשני נחתך מפאת אורכו המוגזם]. חבריו מתאספים סביבו, חלק תומכים וחלק מסתייגים.
עוזי גופיה (מזיל דמעה באמפתיה) – "אתה בן אדם מסכן.. מה עשו לך שהיית קטן? רחמים עליך נשמה.."

קטמוניסט – "מזדהה לגמרי, עברתי תהליך דומה מאוד אבל.. במקום לסכנין הגעתי להפועל ירושלים, הפועל קטמון בימינו."

יוני יאללה ביתר – "בואנה בן אדם כמה שאתה מתוסבך"

מאיר (נוחר בבוז) – "מה זה השטויות האלה? למה לעזאזל הגעת לסכנין בכלל? מה קרה שאר מקומות הבילוי בישראל כבר לא טובים מספיק בשבילך?"

שולמי – "כתב לא יכתב המציאות ,כאן יונקים גם בגיל 40 את השדי. הדבש והעוקץ ," [החוקרים סבורים ש... טוב, האמת היא שפשוט אין להם מושג מה הוא ניסה להגיד]

סכניני (פורץ בסערה לבמה, פוצח בשירה) –
שיר מוקדש לאוהדי בית"ר
זייייהו שיר ישן…
על סכנינה ובית"ר…
עזבו כל מה נאמר….
והסכנינים פרחו עם השנים….
והם שייכים עכשיו למובילים…..

סכנינה לבית"ר חיכתההההההה

איך היא דרסה את בית"ר העלובהההההה
אותו מגרש אותה ההשפלהההההההה

פתאום המשחק תם…
אך לא יתם סיפור ההשפלהההה….

זהו כל השיר….
ששייך לחלומות….
ואולי לסיוטים….
שיש לבית"רים….
שאיחרו לברוח לחורים….
שלא למדו את תורת האלופים….

אותם שלא ראו מזמן….
אבל איזו סכנינה רוקדת אל מולם…
אותו מאור אותה ההשפלה….
פתאום המשחק תם….
אך לא ייתם סיפור ההשפלה…

נאאאאא ננאנאנאאאא נאאאאא נננאאא נאאאאא….

סכנינה לבית"ר חיכתהההההההההההההההההההה….

המקהלה: חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח ענק!!

תמונה 2
חבריה של בית"ר מתאספים ביבה, מבקשים לנחמה ולשכנעה שעדיף לה בלעדיו. אחרים משתלחים באהוב לבה הבוגדני.
בית"ר (בשלב ההכחשה) – "מופרך ופרובוקטיבי, שלא לומר סוטה וחולה."

אוהד בית"ר אמיתי – "טדי אני שמח בטור אוהד בית"ר שאתה לא בא לטדי יותר."

מ דימונה – "איפה הייתה כשאוהדי סכנין שרקו בוז בדקת הדומיה לזכר הרוגי ישיבת הרב למה לא רשמתה שזה דוחה מגיעל ומסריח למה לא גינתה את זה אז?"

אל לוקו – "מתאים לך סכנין. הבוגדנות, כפיות הטובה והערכים. תחשוב טוב על מי תמיד אומרים שאסור לסובב אליו את הגב. כך האופי שלך בדיוק. נ.ב. מעולם לא היית אוהד בית"ר."

בני – "אח שלו , אפשר לחשוב שאתה חסר לנו" [תמוה בעיני בלשנים השימוש בכינוי שייכות נסתר במקום נוכח]

s.s – "אומלל מחפש חברים לא הולך לו עם יהודים אז מחפש ערבי"

בית"ר – (עוברת לשלב הכעס) "לך לישון על האף, את מי אתה אמור לעניין?" [החוקרים נדהמו לגלות גילויי אנטישמיות כבר במאה הראשונה לספירה].

קוראים למשורר הלאומי היהודי הזועף, שתובע את עלבונו.

ביאליק – "סופר סורי הוא קרא.מעניין אם הוא יודע מי זה ביאליק. לפי דעתי אתה צריך להתאסלם כפרה:-)" [החוקרים חלוקים בדעותיהם בנוגע לרצף סימני הפיסוק, יש הסוברים שהם ממלאים פונקציה תחבירית שאבדה לשפה מכבר.]

אתנחתא קומית
דני (מדקלם ברגש) – "אהבה, שנאה, רגש…? מה? זה כדורגל. זה מהנה, זה נחמד. אבל לאהוב קבוצה אחת או לשנוא אחרת? למה? איך זה קשור להנאה פשוטה מהספורט עצמו? כל המשפטים המוזרים האלה, "בית"ר בדם", "מכבי בדם", "מכביזם"… איזו משמעות יש לזה? מה זה משקף? למה זה טוב? ספורט זה לא רק ניצחון. ספורט זה קודם כל התהליך. למי אכפת מי ינצח, כל עוד היה משחק טוב?"

מערכה 2 – טדי בארץ הפלאות הטכנולוגיים
תמונה 1
טדי בורח מההמון הזועם, לפתע נופל לתוך בור עמוק. בעומק התהום נגלית לעיניו ארץ פלאות טכנולוגית. הוא מתחיל לבכות. תוך זמן קצר הוא מוצא את עצמו שוחה בבריכה של דמעות. כשהוא מגיע לחוף מבטחים, הוא מתיישב על פטריה ומוצא את עצמו מוקף בזחלים מעשני נרגילות.
מתקן נשמות חורגות (משתדל להרגיע את החולה הנסער) – "יש תרופות גם לשכמותך. אין צורך להיות פסיכיאטר בכדי להבחין בהליך הנפשי הפתולוגי שעובר עליך ובעצם קינן שם תמיד באישיותך הפצועה, שכעת החלה לדמם. אחרי שתשלים את מעגל ההתאסלמות ותנסה עוד כמה סמי הזיה חזקים תבוא ונתקן אותך, מופרעים ממך נרפאו"

some1 (בטון רך) – "רואים לפי אופן הכתבה שהלכתה אחרי הילדים הייתה גם ילד כפות אז בבקשה…"

אסף ש (שקול ומהורהר) – "אין לי בעיה עם הדברים שאתה כותב… אבל, כמה הערות שנובעות מעולמי הערכי הצר :
1. מעולם לא היית אוהד בית"ר אמיתי. נקודה. לא פתוח לדיון. אין מה לעשות. וזה בסדר. אבל לא בסדר שאתה מייחס לעצמך אהדתה בעבר, זה פוגע ברבבות אוהדיה היום ובעבר.
3. אני מתרשם שהדברים שעברו עליך, המעבר הזה, כן נובע מסיבות אידיאולוגיות או ערכיות, למרות שתה מתחמק או מנסה להדחיק או להכחיש או לא יודע מה – וזה דווקא מובן לי לחלוטין. אני שותף לבעיה , אבל בניגוד אליך,שסובל מבעיית שייכות רצינית (שייך לפסיכולוג ולא לכאן…) – לא אעז להחליף קבוצה. לא אפשרי.
3. אפשר למלא דפים שלמים על המעבר הספציפי מבית"ר לסכנין. זה לא מעבר מבית"ר לפ"ת, ואפילו לא מעבר ממכבי להפועל. זה גדול מכל אלה. ואפשר למלא עוד לא מעט דפים בגין האהדה לסכנין בפני עצמה והאהדה של יהודי לסכנין בפרט (כמו גם אהדה של ערבי לבית"ר…). אני חושש שכמו תמיד, הבעיות שלך רק מתעצמות ומשתקפות באופן קיצוני בהיבט הספורט או אהדת הספורט – אתה צריך לטפל בבעיות זהות קשות שיש אצלך. אני מתערב שגם בחייך הפרטיים מצבך לא משהו… סתם כך. הרגשה. לך תעשה קפה, יא'אוהד סכנין…. נתראה בטדי, כשניתן לכם בראש בסוף האליפות השלישית. ב"ה."

תמונה 2 –
טדי קופץ מהפטריה, הולך להכין קפה, המום מחדות האבחנה של הפסיכולוגים, לא בטוח לאן נעלמה הערה 2, מרגיש קרוע, חש את אישיותו ממש מתפצלת. לפתע הוא מוצא את עצמו במסיבת קפה.
יוסי – "כנס, במקום לדבר שטויות לך תכין לי קפה 2סוכר" [בלשנים גורסים כי 'כנס' הינה צורת פנייה מנומסת שהיתה נהוגה בעת ההיא, בניגוד להוראת השורש כ.נ.ס. בבניין פיעל כיום]

לא בן דוד… – "יוסי,עבד כי ימלוך, ביתרים חביבים,עלה לכם השתן לראש. אוי ואבוי למדינה (כל מדינה) שאתם הקבוצה שלה. מהיכן לקחתם שטות זאת…? על כל אוהד שלכם קיימים 10 שונאים.רובכם מסמלים בורות,אנטי תרבות וגזענות. וצודק זה שאני מסכים עמו רק בדבר אחד,באמרו :פח הזבל של הספורט הישראלי…אתה שלחת את בן הדוד לעשות קפה….ומאחר ואיני יודע מהם עסוקיך (אם בכלל) אגשש,לך לערבב מעורב.אולשקול חמוצים וחצילים, אך אם בתברואה, הזהר משנה זהירות בנסיעה על מדרגת משאית הזבל העירונית…

אייל – "ללא בן דוד,חכמולוג אשכנזי,כנס… אני עובד בחברת הייטק,ואני מכיר את סוג האנשים כמוך,אני מתעמת איתכם כל יום ,ומנצח אותכם ומראה לכם מאיפה הדג משתין ,אתם הנגע הרע במדינה,אני יודע שבית"ר היא עצם בגרונכם,ואני מקווה שהיא תישאר שם לעולם,כי אתם אנשים חשוכים,שמבדילים בין הטוב לרע ע"י שיוך המתאים לכם,קרי,אידאולוגיה שמאלנית,ותיעוב לבית"ר המייצגת את הצד הימני והמזרחי,כן,כן,עליי אתם לא תעבדו ,אני "קורא" אותכם ומביך אותכם כל יום,אבל אל תדאגו,על כל שונא כמוכם יש עשרה האוהבים את בית"ר,בקיצור,לך תלקק לערבים,אך בבוא יום הדין הם לא יחוסו עליך,כי הכי הם שונאים זה את הבוגדים !!!"

מי חכם מאוהד ביתר… – "ללא בן דוד -אנסת אותי (לריב עדתי) הכנס אכול רגש נחיתות.. אני בעל חברת הי טק גדולה, אצלי לא היית מתקבל לעבודה…אני כתבתי ליוסי ועונה לי חכם אייל (לבטח גזעני משיחי הזוי…).עזוב אשכנזי או ספרדי.קודם בן אדם…להזכירך את שאמר ביאליק :"אני שונא את בני ערב רק מהסיבה שהם מזכירים לי את הפר–ים"…אז פורפאוור על תתנשא…"

נשה ארקדי האשכנזי… – "לא בן דוד, נראה אותךמנצח אשכנזי רוסי,באנו, ראינו ניצחנו.."

אייל – "למי חכם מאוהד ביתר,הגבתי עדתית לפי התגובה שלך ליוסי !!! מי אתה שתקבע מי הוא עבד ומי הוא מלך? אה? לשיטתך,ולחינוך שספגת ,אוהד בית"ר הוא תמיד עבד !!! ודרך אגב,מסופקני אם הייתי עובד אצל אדם כמוך,הכישורים שלי מאוד גבוהים,והאינטוציות שלי מאוד טובות לגבי אנשים. למורת רוחך,אינני סובל מתסביך נחיתות,אך אני מזהה תמיד גזענות סמויה,במילים או בכתב. שיהיה לך כל טוב."

תתנצל – "לאייל ! בא נוריד ווליום…הכנס. בא ננתח את תגובתו של יוסי ותווכח כי אינך צודק. יוסי ענה לאוהד סכנין בקינטור על קינטור. (באותו מטבע) אבל הסייפא…מה זה לך תכין קפה ? ככה מדבר נחות אל מי שנראה לו נחות ממנו… וזה בדיוק עבד כי ימלוך…(ראה מפרשי התנך)"

מקהלה: "זה רק אני שלא מבין או ש"לך תכין קפה" נשמע כמו: בוא נשב ביחד?"
טדי שם לב שכבר לא שמים לב אליו, וגם לא אל סכנין, או בית"ר. ואז הוא נזכר שהוא גם לא אוהב קפה.

תמונה 3 –
טדי, נסער משהו, מסתלק ומותיר את הנצים במריבותיהם. לפתע הוא רואה חיוך תלוי באוויר. החיוך אט אט לובש צורה ודמות, שמתגלים כיותר ויותר מכוערים ומאיימים.
טדי (מייבב) – "אני לא רוצה להסתובב בין מטורפים".

השד – "אין מה לעשות. כולם מטורפים כאן, אני מטורף, אתה מטורף".

טדי – "איך אתה יודע שאני מטורף?"

השד – "זה ברור, אחרת לא היית לא בא לכאן".